החומר הפעיל במשאף בודיקורט הוא Budesonide , אשר שייך למשפחת הסטרואידים נוגדי דלקת.
דלקת הינה מרכיב חשוב בפתוגנזה של אסתמה, ולכן לקורטיקוסטרואידים יש מגוון רחב של פעילויות נגד סוגי תאים רבים המעורבים באלרגיה וביצירת הדלקת (למשל, אאוזינופילים, נויטרופילים, מקרופאגים ולימפוציטים ואף היסטמין, וציטוקינים). פעולות אנטי-דלקתיות אלה של סטרואידים עשויות לתרום ליעילותן באסטמה.
משאף הבודיקורט משמש כטיפול המשכי ותחזוקתי במצבי אסתמה, וכטיפול מניעתי בחולים מבוגרים וילדים מגיל שש ומעלה. המשאף לא אמור לשמש להקלה על ברונכוספזם אקוטי, ולכן לא ישמש במצבים של התקף אסמתי מיידי.
מינון התרופה ואופן השימוש
למבוגרים וילדים מעל גיל 12 – יירשמו בין 200 מק"ג ל 1600 מק"ג למספר פעמים ביום. בדרך כלל ההמלצה היא לחלק את המינון לפעמיים ביום, כך שהחולה יוכל לשאוף מהתרופה בבוקר ובערב. בתקופות של אסתמה קשה המינון היומי יכול להיות מוגבר עד ל- 1600 מק"ג.
בכל מקרה, ההמלצה היא לשמור על מינונים נמוכים אשר יהיו יעילים מספיק באיזון והורדת התסמינים. ילדים עד גיל 12 יידרשו ל 200 מק"ג עד 800 מק"ג פעמיים ביום. המינון יופחת עם השליטה בתסמינים, עד כדי מינון יומי שווה.
ישנה חשיבות קריטית לשימוש נכון במשאף, על מנת לוודא כי המינון הנכון נלקח. במידה ונלקח מינון יתר, ישנו חשש לתופעות לוואי רבות יותר. לפני השימוש במשאף, יש לקבל הוראות מדויקות מהרופא המטפל או הרוקח, ולוודא כי המטופל הינו בעל המיומנויות הבסיסיות הנדרשות לשם כך.
יש לשמור את המשאף נקי ויבש, ולאחסן אותו במקום קריר עם מכסה. כאשר נראה כי אין שיפור או שתסמיני האסתמה מחמירים – יש להיוועץ עם הרופא המטפל ולדון על המשך הטיפול. בכדי לוודא כי הטיפול הינו יעיל, יש לבצע בדיקת תפקודי ריאות ובדיקה פיסית קבועה אצל הרופא המטפל. כמו כן, אין להפסיק את נטילת התרופה באופן עצמאי, ולהמשיך בנטילתה כל עוד לא הוחלט אחרת.
אזהרות ותופעות לוואי
יש לוודא בטרם לקיחת המשאף, כי המטופל אינו רגיש לאף אחד מהחומרים המוזכרים בו. כמו כן אין להשתמש בתרופה אם מצב האסתמה אינו מאוזן והמטופל חווה התקפים רבים ללא הפסק, יש בעברו מחלת כבד, אוסטאופורוזיס, הרפס סימפלקס או כל זיהום חיידקי, פטרייתי או ויראלי.
ההמלצה היא לתת את המשאף לילדים מעל גיל 6. מנת יתר של תרופה זו לא צפויה לייצר סימפטומים מסכני חיים. אך עם זאת, שימוש ממושך במינונים גבוהים של סטרואידים עלול להוביל לתסמינים כגון דילול העור, חבורות קלות, שינויים בצורת או מיקום שומן הגוף, עלייה באקנה או בשיער הפנים , בעיות בווסת, אימפוטנציה או אובדן עניין במין.
תופעות הלוואי השכיחות ביותר של משאף הבודיקורט הוא גודש באף, דלקת בלוע, דלקת אלרגית, זיהום בדרכי הנשימה העליונות, בחילות, גסטרואינטריס ויראלית, דלקת מפרקים נרתיקית וזיהום קנדידה. יש לקבל עזרה רפואית מידיית אם מופיעים סימנים של תגובה אלרגית כולל כוויות, קשיי נשימה, או נפיחות של הפנים, השפתיים, הלשון, או הגרון.
יש להתקשר לרופא ולדרוש טיפול רפואי מיידי כאשר מופיעה חולשה, תחושת עייפות, בחילות, הקאות, התעלפות, צפצופים או בעיות נשימה, החמרה בסימפטומים הנשימתיים, כאב אוזניים עם חום, בעיות ראיה, ושינויים בצורת או מיקום השומן בגוף (במיוחד בזרועות, הרגליים, הפנים, הצוואר, השדיים והמותניים).
תופעות לוואי חמורות פחות עלולות לכלול כתמים לבנים או פצעים בפה או על השפתיים, נזלת ,התעטשות, כאב גרון, שיעול, בחילות, הקאות, שלשולים, כאבי בטן, דימום מהאף וכאב ראש.
