אסטמה היא מחלה של דרכי הנשימה, המאופיינת בהתקפים חוזרים של קוצר נשימה על רקע רגישות יתר של הסימפונות.
במרבית המקרים, אסטמה היא בעיקרה מחלת ילדות שהסיבות להופעתה מגוונות ואינן ברורות לגמרי. במיעוט קטן של המקרים, אסטמה מופיעה בגלל חשיפה לגורם ספציפי במקום העבודה. אסטמה כזו מכונה "אסטמה תעסוקתית" (Occupational asthma).
גורמים לאסטמה תעסוקתית
נהוג לחלק את הגורמים לאסטמה תעסוקתית לשניים: גורמים המביאים לאסטמה במנגנון חיסוני-אימוני, וגורמים המביאים לאסטמה על ידי גירוי דרכי הנשימה.
אסטמה תעסוקתית על רקע תגובה אימונית מאופיינת בתקופה לטנטית (רדומה), שבה יש חשיפה לחומר, ללא הופעת סימפטומים. באסטמה הנובעת מגירוי הסימפטומים מופיעים בסמוך לחשיפה.
חשוב להבחין בין אסטמה תעסוקתית אמיתית לבין חולי אסטמה שסובלים מתדירות תכופה יותר של סימפטומים בעקבות חומרים מגרים (טריגרים). חולים אלו סובלים מאסטמה גם ללא חשיפה תעסוקתית, אבל חשיפה זו מחמירה את מחלתם הבסיסית.
גורמים תעסוקתיים רבים נקשרו להתפתחות של אסטמה תעסוקתית. בין הגורמים המובילים ניתן למנות חומרים המשמשים בתעשיית הצבע, הפלסטיק, מתכות שונות (חומצה כרומית, ניקל סופלט ועוד), תרופות, שביבי עץ, חומרי ניקוי, אמינים, דבקים שונים, תוצרי בעלי חיים, קמח, ועוד. הכרה של הגורמים התעשייתיים והמקצועות הנמצאים בסיכון מסייעת מאוד באבחנה של המחלה.
אבחנה של אסטמה תעסוקתית
למרות שאסטמה יכולה להופיע בכל גיל, יש לחשוד באסטמה תעסוקתית בכל חולה מבוגר, בגיל העבודה, שמפתח סימפטומים של אסטמה. חשד מוגבר צריך להתעורר במקרים של הופעת הסימנים בקרבה לחשיפה חשודה. חשוב להדגיש שמרבית העובדים החשופים לחומרים אינם מפתחים אסטמה תעסוקתית. ולא ברור לגמרי מדוע נחשף בודד אכן יפתח תגובה אסטמטית.
אבחנה נכונה של המחלה תתחיל בנטילת היסטוריה רפואית מדויקת, הכוללת עבר תעסוקתי וחשיפה מפורטת לחומרים שונים. לעיתים מתלוננים החולים על קוצר נשימה וגודש באף בעיקר במקום העבודה והחשיפה, אם כי אין הכרח שתלונות אלו יופיעו אך ורק שם.
בדומה לאסטמה שאיננה ממקור תעסוקתי, האבחנה מבוססת על הימצאות דגם של חסימת דרכי האוויר הקטנים בבדיקת תפקודי ריאה. ניתן לבדוק תפקודי ריאה בסיסיים בזמן העבודה ושלא בזמן העבודה, ולהבחין בהבדלים מחשידים.
בדיקות אבחנתיות נוספות כוללות גירוי של דרכי הנשימה עם חומרים חשודים, וצפייה בתגובת דרכי הנשימה. מבחני תגר אלו יכולים לחשוף את החומר ה"אשם".
באבחנה של אסטמה תעסוקתית יש להימנע מטעויות המובילות לאבחנה של מחלות ריאה נפוצות אחרות. לעיתים קרובות קשה להבחין בין אסטמה תעסוקתית לבין אסטמה רגילה שהופיעה בגיל המבוגר. מחלות ריאה כרוניות, כדוגמת מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) יכולות להיות מוצגות גם הן באופן דומה.
כיצד מטפלים באסטמה תעסוקתית?
הטיפול הראשוני במחלה כולל כמובן הימנעות מחשיפה לגורם המגרה. העלמות מלאה של הסימפטומים יכולה לארוך זמן רב, לעיתים עד מספר שנים לאחר ההימנעות המלאה מחשיפה.
הימנעות כזו מומלצת, אם כי לעיתים קשה מאוד לחולים לעמוד בה. אדם העוסק במקצוע שמחייב שימוש בחומר הגורם לו לאסטמה תעסוקתית מתקשה לעזוב את מקצועו, אלא אם כן מדובר בסימפטומים חמורים במיוחד. במקרים של אסטמה קלה ניתן להשתמש באביזרי מגן, שמונעים מעבר של החומר לדרכי הנשימה.
הטיפול התרופתי באסטמה תעסוקתית זהה לטיפול באסטמה רגילה, וכולל שימוש במרחיבי סימפונות, סטרואידים בשאיפה, ותרופות נוספות. במקרים מסוימים ניתן לטפל בחולים על ידי טיפול אימוני בדה-סנסטיזציה. בטיפול זה מוחדרות כמויות קטנות של החומר המגרה לעור החולה, כדי למנוע באופן מדורג את רגישות היתר של מערכת החיסון לחומר. טיפול זה שנוי במחלוקת, ומומלץ לסובלים מאסטמה תעסוקתית על רק של חשיפה לבעלי חיים.