קוצר נשימה מוגדר כתחושה של חוסר נוחות נשימתי. תחושת המאמץ, גירוי הקולטנים הכימיים והמכניים בריאות, פעילות שרירי בית החזה כל אלה תורמים לתחושה של קוצר נשימה.
מנגנונים שונים מצמיחים תחושות שונות מבחינת רמות קוצר הנשימה. ברוב החולים, קוצר נשימה הוא שילוב של מספר מנגנונים. לדוגמא, באסטמה, תחושה מוגברת של מאמץ, דיסוציאציה עצבית נשימתית, גירויים הנובעים מחנק כתוצאה מהתכווצות של דרכי הנשימה ודלקת, עשויים לגרום לקוצר נשימה.
מהי אסטמה?
אסטמה היא מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה המתאפיינת ביצירת התנגדות מוגברת בדרכי הנשימה וסגירת דרכי הנשימה. שינויים פיזולוגיים ופתולוגיים אלה גורמים לקוצר נשימה בחולי אסטמה.
מבחינה פיזולוגית, תגובתיות היתר של הסימפונות מתועדת על ידי ירידה בזרימת האוויר בסימפונות כתוצאה מהיצרות דרכי הנשימה בתגובה להיסטמין. גורמים אחרים אשר מעוררים חסימה בדרכי הנשימה הם אוויר קר, פעילות גופנית, זיהום נגיפי בדרכי הנשימה העליונות, עשן סיגריות, ופלישת חומרים היוצרים תגובה אלרגית בדרכי הנשימה.
חשיפה לאלרגנים גורמת לגירוי הסימפונות ויצירת אימונוגלובולינים מקבוצת E, פעולה אשר מובילה לירידה במעבר האוויר בסימפונות למשך מספר שעות.
שינויים נוספים המתרחשים בחולי אסטמה כוללים נשימה מאומצת, התרחבות שרירים המצויים בדפנות כלי הדם בריאות, בצקת רירית, שיבוש בתאים האחראים על סילוק פלישת גורמים זרים לריאות והפרשה מוגברת של ליחה מהבלוטות. מחזורי הדלקת החוזרים ונשנים פוגעים ברקמות הריאה ותורמים להיווצרות שינויים מבניים ארוכי טווח בדרכי הנשימה.
למרות העובדה שרופאים לעתים קרובות נוטים לאמוד את חומרת המחלה על פי זרימת האוויר הנשאף, רוב הליקויים המכאניים באסטמה אשר תורמים לקוצר הנשימה קשורים לפעילות השרירים המוגברת.
שרירי השאיפה חייבים לייצר מתח גדול יותר כדי להתגבר על העלייה בהתנגדות הנוצרת למעבר האוויר שמאופיינת בברונכוקונסטריקציה, כלומר, היצרות בקוטר הסימפונות. כתוצאה מגורמים אלה, חלה עלייה בתפוקת שרירי הנשימה ומאמץ רב, התורם לקוצר נשימה.
טיפול תרופתי בקוצר נשימה
הטיפול בקוצר הנשימה באסטמה מצריך מעקב באופן שגרתי בתסמינים ומעקב אחר פעילות הריאות. מעקב וטיפול נכונים עשויים למנוע התקפי אסטמה וקוצר נשימה.
מרחיבי סימפונות – אלבוטרול ואטרובנט, הן תרופות יעילות במקרים בהם קוצר הנשימה נובע בחלקו מהתכווצות שרירים בדרכי הנשימה בריאות. תרופות אלה משמשות לטיפול בחולי אסטמה ומחלות ריאה נוספות המאופיינים בחסימה בסימפונות.
נוגדי דלקת – משמשים את חולי האסטמה במסגרת הטיפול בתגובה לדלקת בדרכי הנשימה. תגובה דלקתית גורמת להתנפחות וצמצום קוטרם של מעברי האוויר. מטרת הטיפול הוא להפחית את התגובה הדלקתית. השימוש בסטרואידים נעשה בשאיפה או על ידי נטילת תרופות המכילות סטרואידים וחומרים אחרים המפחיתים דלקת ונפיחות. תרופות אלה מקלות על קוצר הנשימה.
אופיואידים – תרופות כמו מורפין אשר עשויות להועיל בנסיבות מסוימות בהן מעורב קוצר נשימה.
תרופות נוגדות חרדה – תרופות הרגעה הניתנות במקרים של קוצר נשימה. קוצר נשימה מעורר חרדה, דבר אשר עשוי להחמיר את ההתקף האסטמתי.
טיפול בחמצן – שימוש בחמצן חיצוני נעשה על בסיס מדידות פיסיולוגיות המצביעות על ריכוז נמוך של החמצן בדם. חולים המתאימים לקריטריונים הנוכחיים נדרשים לעבור טיפול בחמצן להקלה בקוצר הנשימה.
קוצר נשימה – סיכונים רפואיים
קוצר נשימה הנגרם כתוצאה מהתקף אסטמה, הינו מצב מסכן חיים. סימני המצוקה הנשימתית כוללים כיווץ של שרירי הצוואר, כיווץ השרירים הבין צלעיים והרחבת הנחיריים.
במידה ולמרות המאמצים אין אספקת חמצן טובה, יכול להופיע כיחלון, ונדרשת תגובה מיידית למניעת סיבוכים ונזק בלתי הפיך. הסיבוכים הפוטנציאליים, כוללים: נזק מוחי, אי ספיקת לב, החמרת התסמינים, אי ספיקה נשימתית, זיהומים ואף מוות.