אסטמה היא מחלה דלקתית, שמשערים שנעוצה בפעילות בלתי תקינה ובלתי מאוזנת של מערכת החיסון בגוף. כמחלה כזו, החולים פגיעים לטריגרים שונים, שעלולים לגרום להחמרה בתגובה הדלקתית ולהתקפים של קוצר נשימה. ידוע שחולי אסטמה חווים החמרה במחלתם לאחר חשיפה לחומרים שונים ומגוונים, כמו גם לאחר פעילות גופנית, שינויי מזג אוויר ועוד.
טריגרים דלקתיים ביולוגים
בין יתר הגורמים שעלולים להביא להחמרה באסטמה ניתן למנות חשיפה ואלרגיה לגורמים ביולוגיים. מכיוון שמערכת החיסון שלנו מתוכננת לפעול כנגד מרכיבים ביולוגיים באופן מדויק, הגיוני שחומרים אלו יעוררו אותה באופן בלתי תקין.
חומרים המביאים לריגוש של מערכת החיסון בצורה זו נקראים אלרגנים. אלרגנים ביולוגים ידועים כוללים חלקיקים של פרוות בעלי חיים (כלבים וחתולים), קרדית אבק הבית, אבקנים של פרחים וצמחים שונים (דשא, זית, ברוש ועוד).
האלרגנים הללו מרגשים את מערכת החיסון ותורמים לדלקת בדרכי הנשימה. דלקת זו מביאה לבצקות בסמפונות, והחמרת קוצר הנשימה, עם תדירות גבוהה יותר של התקפי קוצר נשימה.
עובש ואסטמה
כמו אלרגנים ביולוגים אחרים, גם אלרגנים שמקורם בעולם הפטריות עלולים להביא לרגישות יתר ותגובה דלקתית אצל חולי אסטמה. עובשים (molds) הם סוגים של פטריות, הנפוצים בסביבתנו, וגדלים בייחוד בסביבה לחה מתאימה. פטריות שנמצאות בתוך הבית, כמו גם פטריות מחוצה לו, נקשרו לאסטמה. בין הפטריות הללו ניתן למנות את ה- Altemaria (פטרייה נפוצה מחוץ לבתים).
מחקרים שונים הצביעו על קשר בין עומס הנבגים הפטרייתיים והצורך בטיפול בקרב חולי אסטמה. מחקרים אחרים הצביעו על קשר מחשיד בין רגישות יתר למרכיבים פטרייתיים וחומרתה של מחלת האסטמה, כפי שנמדדה באמצעות בדיקת תפקודי ריאות.
באופן דומה, ידוע שפטריית האספרגילוס עלולה לגרום למחלה דלקתית המאופיינת ברגישות לפטרייה, גם כאשר לא ניתן לזהות אותה יותר בגוף החולה. מחלה זו (מכונה בקיצור: ABPA) דומה מאוד בסימפטומים שלה לאסטמה.
לחות ואסטמה
בנוסף להשפעה של פטריות ועובשים על חומרת האסטמה, כנראה גם לחות מרובה מהווה גורם סיכון חשוב. במחקר שפורסם בכתב העת European Respiratory Journal לפני מספר שנים נבדק הקשר בין אסטמה, לחות, ונוכחות עובש.
במחקר נבחנו ילדים קטנים (בני שנה על שבע) שאובחנו לאחרונה כסובלים מאסטמה, והשוו לקבוצת בקרה שתאמה להם ביחס לגיל, מין ומקום מגורים. סך הכל נבדקו כ – 120 ילדים עם אסטמה, וכ – 240 ילדים ללא אסטמה.
מהנדסים מנוסים בדקו את בתי הילדים בשתי הקבוצות. בבתים נדבקה מידת הלחות ונוכחות של עובש. נמצא, שלחות מוגברת ועובש נראה לעין במתחם המגורים המרכזי נקשרו לסיכון מוגבר לחלות באסטמה. החוקרים סיכמו, שנראה שנוכחות של לחות ועובש קשורים להתפתחות אסטמה בילדות המוגברת.
מחקר זה יכול לרמז על כך שעובשים אינם מעוררים התקפי אסטמה בלבד, אלא גם תורמים להתפתחות של מחלת אסטמה. בעוד שבדרך כלל נהוג להתייחס לאלרגנים כאל טריגרים להופעת התקפים בלבד, ולגורמים המחמירים מחלה קיימת, ייתכן שיש להם תפקיד גם בהתפתחות של אסטמה ממש.
מה ניתן ומה מומלץ לעשות?
מניעה מוחלטת של חשיפה לנבגי פטריות ועובש אינה אפשרית. עם זאת, הפחתה של עומס החשיפה יכול בהחלט להועיל בשיפור התסמינים של חולי אסטמה, כפי שתואר במחקרים שנזכרו.
לכן, שמירה על הגיינה וניקיון מספקים היא צעד חשוב ומשמעותי. מניעת חשיפה לאלרגנים אחרים כוללת ניקוי מתמיד של אבק בבית, ולעיתים גם עטיפה בניילון של מזרונים ושמיכות.
ככל הנראה, הבנה טובה יותר של הגורמים להתפתחות אסטמה, ותפקידם של אלרגנים שונים – ובכלל זה עובשים ופטריות – תסייע בהכרה טובה יותר של אסטמה, ובטיפול מוצלח יותר בילדים החולים.
