צפצופי נשימה הם "קולות" שריקה המהווים תסמין קלסי של אסטמה. זהו צליל הנשמע במהלך נשיפה, המציין נוכחות חסימה בדרכי הנשימה. תסמין זה משויך לאסטמה ומזוהה בדרך כלל עם התקף.
התסמין מתרחש כשאוויר מנסה לכפות את דרכו החוצה מדרכי הנשימה המצומצמות, כשאדם מנסה לנשוף אוויר מהריאות.
למרות שתוצאות מד זרימת שיא או מבחן נשימה, המבוצעים בקליניקת הרופא הם אמצעים מדויקים לתפקוד הריאות וקביעת רמת החומרה של צפצופי הנשימה, אין להתעלם אף מתסמינים אחרים כגון צפצופי נשימה, קוצר נשימה, שיעול או תחושת לחץ בחזה. צפצופי נשימה מעידים על הצורך בנקיטה בפעולה לשיפור הנשימה.
מאפייני צפצופי נשימה באסטמה
תסמין זה הוא תלונה משתנה בקרב חולי האסטמה. חלק מהחולים מדווחים על נשימות קשות, קוצר נשימה וחרחורי נשימה, בעוד שאחרים מתארים סוג שריקה בנשימה או הפרשות מהגרון. רוב חולי האסטמה המדווחים על צפצופי נשימה מאובחנים על ידי רופא המגלה ממצאים האחראים לתסמין, אך לא תמיד תסמין זה נוכח במהלך אסטמה פעילה, והעדרו אינו אמור לשלול את האבחנה.
חלק מחולי אסטמה כרונית עשויים להתרגל לצפצופי הנשימה ואינם מנדבים מידע זה לרופא אלא אם כן הוא שואל במפורש. רוב חולי האסטמה מתלוננים בתדירות גבוהה יותר על לחץ בחזה, בשילוב עם קוצר נשימה או שיעול, ופחות על צפצופי נשימה.
לכן, מטופל הסובל מתסמינים נשימתיים כרוניים או התקפיים, או שהוא מציג היסטוריה של אסטמה או מחלות כרוניות אחרות בדרכי הנשימה, צריך להישאל לגבי צפצופי נשימה, על מנת שניתן יהיה להרכיב תכנית טיפול מתאימה.
התמודדות עם צפצופי נשימה באסטמה
רוב האנשים יכולים לשלוט על תסמיני האסטמה הפתאומיים שלהם, כגון צפצופי נשימה, באמצעות שימוש במשאף. ההשפעות המרגיעות של המשאף פועלות בתוך כעשר דקות, והוא מסייע לפתיחת דרכי הנשימה, כך שניתן לנשום ביתר קלות.
טיפים מעשיים המסייעים להתמודד עם צפצופי נשימה באסטמה, כוללים:
הכנת תכנית פעולה עם הרופא – התכנית מכילה את התרופות אותן יש לצרוך או הפעולות בהן יש לנקוט במהלך התלקחות תסמיני אסטמה. יש להתייעץ עם הרופא לגבי הצעדים בהם ניתן לנקוט כשהנשימה הופכת להיות כבדה.
הבנת התרופות – רוב האנשים משתמשים במשאף, אך במקרים מסוימים נחוץ לקחת סטרואידים לבליעה. הרופא ימליץ על התרופה המתאימה באופן אישי, נסיבות השימוש בה והמינונים המדויקים. יש להתייעץ עם הרופא לגבי שימוש חוזר בתרופות או הגדלת המינון אם צפצופי הנשימה אינם נעלמים.
הכנת תכנית גיבוי במקרה שהתרופות אינן מסייעות – לא מומלץ להחליט באופן עצמאי על שימוש מוגבר יותר במשאף או על נטילת מנה נוספת של תרופות אסטמה, גם אם לא מתרחשת הקלה לאחר השימוש בתרופות אותן רשם הרופא. במצב בו מבוצעות בקפידה הוראות הרופא אך צפצופי הנשימה עדיין ממשיכים, יש להתייעץ עם הרופא או להגיע לחדר מיון.
זיהוי הגירויים – יש להתרחק בהקדם האפשרי מהאלרגנים או גורמי הגירוי המפעילים באופן חמור את צפצופי הנשימה. גורמים אפשריים כוללים קשקשי חיות מחמד, עשן טבק, בשמים חזקים וכימיקלים העשויים לגרות את דרכי הנשימה.
קביעת המצבים המהווים סיכון חמור – מלבד ידיעת הגירויים המפעילים את התסמינים, חיוני להבין שמצבים מסוימים עלולים להציב אדם בסיכון גבוה יותר לצפצופי נשימה, גם אם האסטמה נשלטת היטב. לדוגמא, זיהום ויראלי בדרכי הנשימה עשוי לגרום לצפצופי נשימה ותסמינים אחרים בקרב אנשים הסובלים מאסטמה.
הבנת האסטמה וידיעת הגורמים מהם יש להתרחק, מסייעת להשגת שליטה טובה יותר על צפצופי הנשימה כך שניתן להתמודד באופן יעיל יותר.
