
פרופיטן משתייך לקבוצת התרופות האנטי היסטמיניות לטיפול מונע בסימפטומים של אסטמה ברונכיאלית וטיפול במצבי אלרגיה על רקע האסטמה (כמו ברונכיטיס, קדחת השחת, נזלת ועוד).
התרופה אינה מיועדת למקרים של התקפים אקוטיים או חדים של אסטמה, אשר במהלכם יש להשתמש
במשאפים ותרופות אחרות. כמו כן, יש לזכור כי תרופה זו אינה מרפאת, אלא מנסה למנוע או לדחות
סימפטומים ותסמינים קיימים.
סוג הטיפול ואופן השימוש בתרופה
התרופה יכולה להינתן בטבליות או סירופ. המינון לילדים עד גיל 3 יהיה חצי כפית סירופ או חצי טבלייה, פעמיים ביום. מתחת לגיל שישה חודשים, אין להשתמש בתרופה זו. מעל גיל 3, המינון המקובל הוא כפית סירופ או טבליה אחת, פעמיים ביום. בדרך כלל, הטיפול שניתן הינו בסירופ, והוא כלול בסל הבריאות.
חומרים כלולים
פרופיטן מכיל KETOTIFEN AS FUMARATE 1 מ"ג, לקטוז וסוכרוז. תרופה זו חוסמת את הפרשת ההיסטמין, אשר הוא עצמו גורם לתסמיני האלרגיה.
סיכונים ותופעות לוואי
בעקבות נטילת התרופה עלולים להופיע סימפטומים כמו יובש בפה, נימנום וסחרחורות. תופעות אלו, בדרך כלל, יחלפו באופן ספונטני לאחר המשך השימוש ותקופת ההסתגלות לתרופה תוך זמן קצר.
בכל מקרה בו ישנה הרגשה כי הסימפטומים נמשכים מעבר לתקופה קצרה, ואף מחמירים, יש לפנות לרופא באופן מידי. תופעות לוואי חמורות או כלליות יותר, הינן נדירות ולא דווחו במהלך שנות השימוש בתרופה. עם זאת, יש לעקוב אחר החולה הכרוני, למניעת התפתחות סימפטומים חדשים או חמורים.
פרופיטן (שם גנרי: KETOTIFEN) היא תרופה המשמשת לטיפול באסתמה שנגרמת ממאמץ גופני או אלרגיה. בנוסף היא נמצאת בשימוש לתופעות אלרגיות אחרות. פרופיטן משתייכת לדור הראשון של קבוצת תרופות הנקראות אנטי היסטמינרגיות.
אופן הפעולה
מערכת החיסון מורכבת ממגוון קבוצות רחב של תאים ולכל אחד מהם תפקיד משלו. ישנה קבוצה הנקראת תאי מאסט MAST. תאי המאסט הם תאים שברגע שמגיע אליהם חומר חשוד כחומר שלא שייך לגוף ועלול להוות זיהום מפרישים חומר שנקרא היסטמין שגורם לגוף לתגובה דלקת מהירה. מטרת הדלקת היא ליצור סביבה עוינת ולא נוחה להתפתחות זיהומים.
במשפט אחד, תאי מאסט מזהים חומר חשוד וגורמים לדלקת כדי למנוע זיהום על ידי הפרשת היסטמין. לעיתים תאי המאסט מתבלבלים ומזהים חומרים מסוימים כזיהומים על אף שהם לא ונוצרת תגובה דלקתית כנגד חומרים תמימים. תגובה דלקתית חמורה וקבועה נגד חומרים תמימים מוכרת לציבור הרחב בשם תגובה אלרגית. החומר הפעיל בפרופיטן נוגד את הפעילות של הורמון ההיסטמין ו"מייצב" תאי מאסט.
הוא מתנגד לפעילות של ההיסטמין בכך שהוא מתחרה איתו על הקישור לקולטנים שאותו הוא מפעיל. בנוסף, הוא מקשה על שחרור החומרים שמפעילים את הדלקת ומעלה את סף הגירוי להפרשתם. לסיכום, פרופיטן מתנגדת ומורידה את הפרשת החומרים שגורמים לדלקת על ידי תאי המאסט.
ישנם סוגים מסוימים של
אסתמה שהם בעלי אופן אלרגי ובהם חשיפה לחומר כלשהו (אלרגן), תנאי סביבה כגון קור או מאמץ גופני יכולים לגרום להפעלת תאי מאסט בדופן דרכי הנשימה ולגירוי דרכי הנשימה. מטופלים הסובלים מתת סוג כזה של אסתמה עלולים להרוויח מטיפול בתרופה אנטי היסטמנרגית כגון פרופיטן.
אופן השימוש
פרופיטן נלקחת
כתרופה מניעתית לאסתמה אלרגית או של מאמץ. חשוב לשים לב שהיא אינה תרופה לשימוש בעת התקף חריף. עבור תופעות אלרגיות אחרות פרופיטן יכולה להיות תרופה טיפולית שנלקחת אחריי שהופיעו אך לאסתמה היא מניעתית בלבד.
פרופיטן היא תרופת מרשם הכלולה בסל הבריאות. היא מגיעה בתצורת טבליות או סירופ לבליעה. המינון המקובל במבוגרים הוא 1 מ"ג פעמיים ביום עם אוכל. במידת הצורך ניתן להעלות את המינון ל־2 מ"ג פעמיים ביום. במטופלים המקבלים תרופות מרגיעות יש להתחיל טיפול במינון של 1-0.5 מ"ג בלילה. בילדים בגילאים בין חצי שנה ל־3 שנים מקובל לתת 0.5 מ"ג פעמיים ביום ובילדים מעל גיל 3 שנים 1 מ"ג פעמיים ביום עם אוכל.
תופעות לוואי ואזהרות
תופעות הלוואי השכיחה של תרופות אנטי היסמנרגיות בכללי ושל פרופיטן בפרט היא נמנום. הנמנום יכול להיות מוחמר על ידי חומרים מרדימים אחרים כגון אלכוהול ותרופות הרגעה ושינה. הנמנום בדרך כלל חמור יחסית בהתחלת הטיפול אך ישנה הסתגלות ושיפור בהמשך.
בשכיחות נמוכה יותר דווח גם על סחרחורת, עלייה במשקל, יובש בפה ועילפון. מטופלים בתרופות לסכרת צריכים להיזהר עם פרופיטן.
אין לשנות שום חלק בטיפול ללא התייעצות עם הרופא שמטפל במחלת האסתמה. גם אם מחליטים להפסיק את הטיפול בפרופיטן חשוב לעשות זאת בידיעתו על מנת להתאים את המינונים של שאר
התרופות. בהתקף חריף של אסתמה צריך לקחת תרופות המיועדות לשימוש בהתקף חריף כגון
משאף ונטולין.
אסור להשתמש בפרופיטן בהיריון ובזמן הנקה שכן השפעותיה לא נחקרו באוכלוסיה כזאת. כאמור היא יכולה להרדים ולכן יש בעיה לצרוך אלכוהול במהלך השימוש להחמיר השפעה זאת. בנוסף, גם נהיגה לא מומלצת אחר נטילתה מסיבה זאת. פרט לרגישות לתרופה עצמה אין התוויות נגד בהן אסור לחלוטין להשתמש בה.