עישון וחשיפה לחומרי טבק הנשאפים לריאות יכולים לעורר התקף אסטמה בקרב אנשים המאובחנים עם מחלת הריאות הכרונית. מערכת הנשימה שאחראית על מעבר האוויר מהסביבה החיצונית לריאות מכילה מנגנוני הגנה שמטרתם לבלום את הפלישה של גורמים בלתי רצויים כמו חיידקים, ולסלק גופים זרים ותוצרי אבק ועשן מן הריאות.
מנגנון יעיל זה מורכב בחלקו ממבנים זעירים דמויי שיער דקיק שמכונים בשם cilia. החלקים הכימיים שמקורם בעשן הסיגריות הורסים את המבנים הזעירים ובכך למעשה פוגעים במיומנות פינוי וסילוק הפסולת מהריאות.
מעתה במקום למנוע את חדירתם של גורמים מזיקים לריאות, הם מעודדים את התיישבותם והתפתחותם של חיידקים ומאפשרים לאבק ולחומרים נוספים להצטבר על גבי הרירית של מערכת הנשימה. בנוסף לכך, העשן מגביר את הצטברות הליחה ובכך במקביל לשינויים נוספים מעורר התקפי אסטמה.
מהן הסכנות?
אנשים הלוקים באסטמה ונוטים לעשן חווים התקפי אסטמה בתכיפות גבוהה יותר. כמו כן, מספר האישפוזים בקרב קבוצה זו גבוה יותר בהשוואה לקבוצת האסטמה בקרב הלא מעשנים. מתוך כך הסיקו החוקרים כי חלה ירידה בתגובתם של המטופלים המעשנים לתרופות המטפלות בהתקפי האסטמה. הם אינם מגיבים לאותן התרופות ביעילות ולכן נאלצים ליטול תרופות במינונים גבוהים יותר כדי לשלוט במחלתם.
לעישון קיימות שתי השפעות עיקריות על דרכי הנשימה. ראשית הוא מגביר את ייצור הליחה, משום שמספר התאים שמייצרים את הליחה גדל. בנוסף לכך כימיקלים ותוספים המוחדרים לסיגריות בעת ייצורן הורסים את רירית מערכת הנשימה ופוגעים באלסטיות שלה. התכווצות השרירים המקיפים את הסימפונות ונפיחות של הצינורות, מקשים על הנשימה. במעשנים נצפית היצרות בלתי הפיכה של הסימפונות ועם השנים נוצרות דלקות ברקמה, מצב שגורם לקשיי נשימה כרוניים. מעשנים הלוקים באסטמה נמצאים בסיכון כפול. ראשית, הם מסתכנים בהתקפים של קוצר נשימה עקב האסטמה ושנית הם נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלת ריאות כמו אמפיזמה וברונכיטיס כרוני הנגרמות כתוצאה מעישון.
עישון פסיבי
תפקוד הריאות התקין נפגע עם השנים כחלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות. אצל מעשנים ההתדרדרות מהירה אף יותר. הפסקת העישון עשויה לשפר את המצב ולהקל על תכיפות התקפי האסטמה. משמעות הדבר היא כי למרות שלא ניתן לתקן את הנזק שנגרם לריאות, אף פעם לא מאוחר מדי להפסיק את העישון ולהמנע מהחשיפה לעשן הסיגריות.
ילדים פגיעים יותר להשפעות המזיקות של הסיגריות. עישון פסיבי מהווה גורם סיכון להתקפי אסטמה. ממצאים מניסויים קודמים הראו כי תינוקות לאמהות מעשנות נטו לפתח תסמינים נשימתיים לפני גיל שנה. כמו כן, חשוב לדעת כי חלקיקי העשן המתפזרים בחדר עשויים להשאר באוויר במשך שעות רבות, מכאן ההשפעה ארוכת הטווח על הסביבה.
גמילה והתמודדות
גמילה מעישון היא הליך לא פשוט ועשויה להיות הכרחית בייחוד עבור אלה הלוקים במחלות נשימתיות. הפסקת העישון אצל רבים יכולה להסתיים באופן חד ופתאומי אולם אחרים נדרשים לעבור סדנאות, שיטות שונות ותמיכה מקצועית שתסייע להם לבסוף לחדול מההרגל.
תופעות הלוואי הקשות במהלך תקופת הגמילה מקשות על התהליך ומהוות מכשול אצל אנשים המביעים רצון להפסקת העישון. הגוף למרבה הצער מפתח עם השנים תלות בניקוטין. אדם אשר מפסיק לעשן מפתח תסמינים על רקע הגמילה והמחסור הפתאומי בחומר אליו הורגל. אי שקט ורגזנות הם רק חלק מהתסמינים הבולטים המאפיינים את תקופת הגמילה. מעשנים רבים שמפסיקים לעשן מתלוננים על עלייה במשקל וזאת לאור העובדה שהניקוטין הוא חומר שמדכא תיאבון. ירידה במצב הרוח, והפרעות שינה הם סימנים בולטים נוספים איתם מתמודדים רבים.