שאיפה ונשימה הן פעולות האמורות להיות קלות ואוטומטיות. לכן כשילד מתחיל לסבול מצפצופי נשימה, שיעול מקוטע או קשיי נשימה, על ההורים לקחת אותו לאבחון אסטמה. אם האסטמה נוכחת, יש לנקוט בצעדים הדרושים למניעת התלקחויות ההתקפים.
האקדמיה האמריקנית לאלרגיה, אסטמה ואימונולוגיה קובעת ש70% מהאנשים הסובלים מאסטמה סובלים אף מאלרגיות. גם מגיפת ההשמנה עשויה לתרום למצב, ומחקר חדש שנערך בבית החולים דיוק בדורהאם, צפון קרוליינה, קובע שילדים ומבוגרים הסובלים מעודף משקל נוטים לסבול מאסטמה חמורה יותר.
לאור המשתנים הקשורים לאסטמה, שהצטברו בשנים האחרונות, מומחים אספו תשע עובדות מרכזיות מפתיעות חדשות לגבי המחלה.
- אם לילד הייתה אקזמה כתינוק, הוא עשוי לפתח אסטמה מאוחר יותר
ילדים רבים שהייתה להם אקזמה כתינוקות, ממשיכים לפתח אלרגיות ולאחר מכן אסטמה. אקזמה נעלמת בדרך כלל עד גיל חמש, אך הטיפול המדויק בה עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות אסטמה מאוחר יותר.
לאחר שהילד מאובחן באמצעות תבחין עור או בדיקות דם ונמצא שהוא סובל מאלרגיה הגורמת לאקזמה, ניתן להפחית את החשיפה לגורם לאלרגיה, להתחיל להשתמש בתרופות או לשקול זריקות אלרגיה.
- תכנית הטיפול של הילד צריכה להיבחן מחדש אחת לשלושה חודשים עד חצי שנה
ילדים הסובלים מאסטמה עיקשת זקוקים לתכנית טיפול נרחבת. התכנית צריכה להתעדכן עם הרופא פעמיים עד ארבע פעמים בשנה, ולכלול שיטות הנוגעות לפעולות בהן יש לנקוט בהקדם כשהתסמינים מתחילים, כמו גם אופן שינוי הטיפול במידת הצורך.
ילדים בגילאי שש ומעלה צריכים להשתמש במד זרימת שיא על מנת לסייע בקביעה באיזו מידע האסטמה שלהם נשלטת. כל בוקר, לפני שהילד לוקח את התרופות, יש לבצע שלוש מדידות ולאחר מכן להתייעץ עם הרופא לגבי התאמת תכנית הטיפול.
- אם הילד חשוף לגורמים סביבתיים מסוימים, הוא עשוי לפתח אסטמה – מחקר חדש מאוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס קובע שקרבה לזיהום היא אחד הגורמים. מחקר חדש נוסף שנערך על ידי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מראה שחשיפה כרונית לרמות גבוהות של חומר וחלקיקי אוזון עשוי להגביר את הסיכון לאסטמה בקרב ילדים.
- ילד עשוי לסבול מאסטמה גם ללא צפצופי נשימה – לעיתים ילדים סובלים משיעול יבש כשהם שוכבים, פעילים או כשהם יוצאים לאוויר הקר. ברונכיטיס חוזר ונשנה עשוי להיות סמן גם לאסטמה בסיסית. שיעול הוא תסמין לאסטמה, אך גם דברים אחרים עלולים לגרום לשיעול, כך שהמפתח טמון באבחנה מדויקת.
- הרופא עשוי לכנות את תסמיני הילד כ"מחלת דרכי הנשימה" במקום אסטמה – מצב זה עשוי להתרחש כשהילד צעיר מכדי לקבל בדיקות המסייעות לאבחון אסטמה, או שילד מתחת לגיל חמש חווה תסמינים קלים או רגישות יתר בדרכי הנשימה, אך הרופא אינו בטוח אם מדובר באסטמה, ויתכן שמדובר במצב שעשוי לחלוף מעצמו טרם הבגרות.
- אסטמה מחמירה עם שימוש במשככי כאבים – אפשרות אחת למצב זה היא רגישות לאספירין או תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיות כגון אדוויל, מוטרין או נפרוקסן. הן מגרות אסטמה ויש להימנע לחלוטין מהשימוש בהן. יש להתייעץ עם הרופא לקבלת אבחון מדויק, ולהשתמש באקמול, הנחשב כבטוח לטיפול בכאבים והורדת חום.
- תרופות אסטמה משפיעות על העובר – נשים רבות רגישות לתרופות במהלך ההיריון, אך אם אישה סובלת מאסטמה בהיריון, חשוב במיוחד לשלוט היטב על המצב, להשפעה על בריאותה ובריאות התפתחות העובר. יש להתייעץ עם הרופא לגבי שיטות לייצוב דרכי הנשימה וקבלת תרופות מתאימות.
- מניעת תסמיני אסטמה לאחר פעילות גופנית – אין צורך להימנע מפעילות גופנית בשל אסטמה הנגרמת כתוצאה ממנה. תרופות בשאיפה הנצרכות טרם הפעילות, מסייעות באופן מלא למניעת התסמינים.
- צרבת עלולה להחמיר אסטמה – צרבת היא סימן של מחלת החזר ושטי. למרות שמחקרים הראו קשר בין אסטמה למחלה זו, הקשר המדויק אינו ברור. מחלת החזר ושטי עלולה להחמיר תסמיני אסטמה ולהקשות יותר את הטיפול בה. אם השיעור אינו נפתר לחלוטין באמצעות נטילת תרופות האסטמה, יש להתייעץ עם הרופא.
