הטיפול הסטנדרטי באסטמה מורכב משימוש בחומרים אנטי דלקתיים כמו קורטיקוסטרואידים הניתנים בדרך כלל בשילוב עם טיפול הפועל נגד חסימת הסימפונות, באמצעות תרופות מקבוצת הבטא אגוניסטים.
אסטמה או קצרת היא מחלה נשימתית דלקתית כרונית המאופיינת בעוויתות והיצרות הפיכה של הסימפונות. במהלך ההתקף, צינורות הנשימה מתכווצים בשל תגובת הגנה מופרזת של מערכת החיסון.
הרכב התרופה
מיפלוניד היא אבקה לאינהלציה הנמכרת במינונים שונים. כל קפסולה מכילה 200 או 400 מ"ג גלוקוקורטיקואיד. היתרון במתן תרופה בשיאוף נעוץ בעובדה שהתרופה מגיעה ישירות לאתר המטרה- דרכי הנשימה. הספיגה המערכתית מועטה וכף פוחת הסיכוי לתופעות לוואי מערכתיות המתרחשות בדרך כלל לאחר מתן תרופה דרך פומית. לכן, טיפול באסטמה באמצעות תרופות הניתנות בשיאוף הינו מומלץ ויעיל יותר.
התרופה ניתנת בשיאוף דרך הפה פעם או פעמיים ביום, בהתאם להמלצת הרופא. חשוב להקפיד על שימוש נכון מאחר ואי ציות להוראות עלון השימוש עשוי להקטין את יעילות התרופה. בעת השימוש במשאף מומלץ להטות את הראש אחורה ולבצע נשימה הדרגתית, איטית ועמוקה. לאחר עצירת הנשימה יש להמתין כעשר שניות כדי לאפשר לחלקיקי האבקה לחדור באופן עמוק יותר לדרכי הנשימה.
למי מיועדת התרופה?
התרופה מיפלוניד , המכילה budesonide, מיועדת למטופלים המאובחנים עם אסטמה וניתנת לצורך שליטה לטווח הארוך בהתקפי האסטמה המתונים והחמורים יותר. התרופה משמשת כטיפול מונע המפחית את הסיכוי להתקפי אסטמה חריפים. גלוקוקורטיקואידים הם חומרים אנטי דלקתיים הפועלים להפחתת תגובה דלקתית בדרכי הנשימה.
הטיפול במיפלוניד
המינון הרצוי יומלץ על ידי הרופא המטפל עם דגש על בחירת מינון אפקטיבי מינימאלי אשר צפוי לשלוט במחלה ביעילות. המינון האפקטיבי המינימאלי הינו 200 מיקרוגרם. מינון מומלץ מקובל הוא 200-1600 מיקרוגרם המחולקים ל 2 מנות. מיפלוניד מחליף סוגי טיפול אחרים באסטמה ומחליף סטרואידים אחרים הניתנים דרך פומית.
לאחר שאיפת התרופה לתוך דרכי הנשימה מומלץ לרחוץ היטב במים את חלל הפה, לגרגר את המים ולירוק וזאת כדי להפחית את הסיכוי להופעת צרידות, גירוי בגרון ודלקת פטרתית שמקורה בצמיחת קנדידה.
תופעות לוואי וסיכונים
תופעות הלוואי הנפוצות הן יובש או גירוי באזור הפה והגרון הגורמים לצרידות, דלקות גרון, שיעול המופיעה באופן פתאומי, קשיי דיבור, סחרחורת, קשיי שינה, כאבי צוואר או כאב באזור אחר בגוף. בנוסף לכך במהלך השימוש בתרופה עלולה להתרחש הדלדלות עצם. תופעה זו מסוכנת במיוחד עבור ילדים ומתבגרים שכן מצב זה עשוי להשפיע על הגדילה וההתפתחות התקינה שלהם. צפיפות עצם ועצם דחוסה היא מאפיין חשוב המגן על העצם מפני שבירה. ככל שהעצם צפופה יותר, הסיכון לשבר קטן. התקפי זעם או הפרעות התנהגות עשויות להתרחש אף הן בקרב ילדים.
תופעות לוואי כמו קשיי נשימה המלווים
בצפצופים במהלך הנשימה,
תגובה אלרגית חמורה של העור המתאפיינת בפריחה, גירוד, סרפדת, קשיי נשימה או בליעה, סחרחורת, ונפיחות באזור הפנים כל אלה מצריכים בירור רפואי מידי. סימנים כמו חולשה קיצונית, אובדן משקל, בחילה ושלשול מתמשך מעידים על תת- פעילות של בלוטת יותרת הכליה. תופעות לוואי אלה מצריכות אף הן התייחסות רפואית מיוחדת שכן יכולות להעיד על סיבוכים רפואיים.
בדומה לטיפולים אחרים הניתנים בשיאוף, היצרות פרדוקסלית של הסמפונות היא סיבוך אפשרי שיכול להתרחש. במצב כזה רצוי להפסיק את השימוש במיפלוניד באופן מיידי ויומלץ
טיפול אלטרנטיבי. סיבוכים מערכתיים הם סיבוך נדיר הנובע משימוש בקורטיקוסטרואידים בשאיפה כאשר נעשה שימוש במינון גבוה. לכן חשוב להקפיד על מינון נמוך ככל האפשר כדי להקטין את הסיכוי לסיבוכים רפואיים.
יפלוניד שייך למשפחת הקורטיקוסטרואידים ולכן משמש בטיפול תחזוקתי לאסתמה. מינון התרופה צריך להיות מותאם באופן פרטני למינון הנמוך ביותר הנדרש לאסתמה ולשליטה על תסמיניה.
מיפלוניד נדרש לנטילה יומיומית באופן קבוע בכדי לשמור ולשלוט בתסמיני האסתמה. כאשר יש צורך בהעברת החולה ממכשיר שאיפה אחד לשני, יש להוריד ולהחזיר את המינון בהדרגה. מנגנון הפעולה של מיפלוניד הוא הפחתת דלקת ותגובה אלרגית, דיכוי היפותלמוס,יותרת המוח ומערכת אדרנו-קורטיקלית והגדלת הפרשת חומצת שתן.
למי מיועדת התרופה ומינונים
מיפלוניד נרשם לחולי אסטמה ולטיפול
בהפרעות עור שונות, ונזלת אלרגית. כמו כן, הוא יכול להינתן גם כטיפול במחלת קרוהן קלה עד בינונית. מכיוון שמיפלוניד הינו קורטיקוסטרואיד סינתטי הוא משמש במחלת קרוהן להקלה על הסימפטומים ועל הדלקת הקשורה למחלה, במיוחד בזמנים של התלקחות.
בדרך כלל המינון המומלץ למבוגרים הוא 200-400 מק"ג פעמיים ביום. במקרים חמורים ועל פי הוראת הרופא, ישנה אפשרות להגדיל את המינון עד 1600 מק"ג ביום. ההמלצה היא לא לחשוף ילדים עד גיל 6 למיפלוניד. מעל גיל 6 המינון המומלץ הרגיל הוא 100-200 מק"ג פעמיים ביום, כאשר המינון המירבי הוא 800 מק"ג.
בכל מקרה יש לפקח על
הילדים הנוטלים תרופה זו, ועל אופן השימוש הנכון במשאף. השימוש במשאף חייב להיות תלוי ביכולתו של הילד להשתמש במשאף בצורה נכונה, כדי להבטיח כי התרופה מגיעה לאזורי היעד של הריאות.
אזהרות ותופעות לוואי
אם ידועה רגישות יתר לבודסוניד או לאחד מהחומרים הקשורים, יש להימנע משימוש. כמו כן, אין לתת תרופה זו לחולים עם מחלת שחפת פעילה. על החולים להבין כי יש לנטול את התרופה באופן קבוע ללא הפסקות, גם ללא הופעת
תסמינים או היחלשותם. התרופה לא מתאימה למקרים של התקפת אסתמה חריפה, אלא כטיפול יומיומי מייצב.
טיפול מיוחד נדרש בחולים עם שחפת ריאות שקטה, או זיהומים פטרייתיים ויראליים בדרכי הנשימה. כאשר ישנה החמרה חריפה של האסתמה, יש לשקול העלאת מינון או טיפול נוסף בתרופות משלימות. יש לזכור להתייעץ עם הרופא המטפל לפני כל שינוי מינון.
השפעות מערכתיות של קורטיקוסטרואידים בשאיפה עלולות להתרחש, במיוחד במינונים גבוהים הנלקחים לתקופות ממושכות. תופעות אלה כוללות תופעות כמו דיכוי אדרנל, תסמונת קושינג, פיגור גדילה אצל ילדים ומתבגרים, ירידה בצפיפות המינרלים העצביים, קטרקט וגלאוקומה ותגובות של רגישות יתר.
לכן, מומלץ לנטר באופן קבוע את גובה הילדים המקבלים טיפול ממושך בקורטיקוסטרואידים ,ואם הצמיחה מואטת, יש לבדוק את הטיפול במטרה לצמצם את מינון התרופה במידת האפשר. בנוסף, יש לבחון אינטראקציות בין תרופתיות עם תרופות אחרות הנלקחות במקביל.
ניסויים קליניים שנעשו
מחקר קליני שנעשה השווה את תוצאות השימוש במיפלוניד במינון- 400 – 800 מיקרוגרם ליום ו Foradil במינון של 24-48 מק"ג ליום (כטיפול משולב), במקרים של אסתמה בינונית וחמורה שטופלו קודם לכן. במקום הטיפול הקודם, החולים טופלו בתרופות אלו למשך שמונה שבועות, במהלכם בוצעו בדיקות תפקודי ריאות, הערכה רפואית לגבי חומרת המחלה, בדיקה גופנית, תופעות לוואי הקשורות לתרופות ושימוש בתרסיסים קצרי טווח של β-agonist.
התוצאות הראו כי באופן סובייקטיבי, החולים שיפרו את מצבם הכללי בהשוואה לתרופות ותופעות הלוואי הקודמות. השימוש המשולב הביא לשיפור גם בפרמטרים אובייקטיבים בחולי האסתמה, אשר טופלו בעבר במגוון טיפוליים אנטי-דלקתיים ואנטי-סטרוקטוריים אחרים.
מסקנת החוקרים הייתה כי ישנה יעילות לטיפול המשולב, אשר נמצא מתאים במינון ובאינטינסיביות לחולים הספציפיים. כך שההנחה היא כי הסיבות לתצפית זו לצד השינוי התרופתי, יכולה להיזקף לזכות הטיפול המשולב והתאמת המטופלים לטיפול.