מרביתנו, לאחר ריצה, מוצאים עצמנו מתנשפים וגם מזיעים. מערכת הדם ומערכת הנשימה שלנו עובדות במרץ, הדופק שלנו עולה וכל זאת כדי לספק לאיברי הגוף השונים את החמצן הנדרש להם, כחלק מהתאוששותם לאחר הפעילות הגופנית המאומצת.
ישנם כאלה, החווים תסמינים אלה באופן קבוע, כחלק בלתי נפרד מחייהם וללא קשר לפעילות הגופנית שביצעו. אלה, החווים זאת, סובלים מיתר לחץ דם ריאתי.
כמה מילים על המחלה
הסובלים מיתר לחץ דם ריאתי נאלצים להתמודד עם התופעות הנלוות לכך במשך כל חייהם, מה שמשפיע לא מעט על איכות חייהם ואף מעמיד אותם בפני סכנות רבות. מדובר במחלה בפני עצמה, הפוגעת בכלי הדם העורקיים האחראיים להזרמת הדם ישירות מהלב אל הריאות, מה שגורם להעלאה בלחץ כלי הדם. המחלה עצמה מובילה לעומס רב מאד של דם בריאות וללחץ ישיר על חדרו הימני של הלב. לחץ זה עלול לגרום לאי ספיקת לב ימנית, שבמידה ואיננה מטופלת כראוי גם לקריסת הלב ולמוות. זוהי, ללא ספק, מחלה קשה ואולי גם בין הקשות ביותר.
תסמיני המחלה
למחלה, שפוגעת בעיקר בנשים, ישנן השלכות רבות. רבות מהן נמנעות מלהיכנס להריון בשל החשש לפגיעה בבריאותן בשל העומס הרב המופעל על הלב לאורך כל תקופת ההיריון וגם במהלך הלידה עצמה. המחלה יכולה להימשך בין מספר חודשים לבין מספר שנים. במקרים מסוימים היא מופיעה אצל כמה בני אותה משפחה, אם כי לא נמצא הגן האחראי על כך ולכן לא ניתן לכנות אותה כמחלה גנטית.
הסובלים ממחלה זו מתמודדים על קשת רחבה של סימפטומים. קשיי נשימה, המאפיינים מצבים של אסטמה, הם אחד הסימפטומים הבולטים למחלה, וכך גם כיחלון באצבעות ובשפתיים, הנגרם בשל מחסור בחמצן בדם. מכיוון שמדובר בסימפטומים, המאפיינים גם מחלות אחרות, ובעיקר – אסטמה, ישנו קושי רב באבחון המחלה. תופעות של לחץ וחרדה, קוצר נשימה ובעיות בכושר הגופני מובילים את החולים אל הרופא בטענה שסובלים מאסטמה, מה שמתברר לאחר אבחון מעמיק שזוהי מחלת יתר לחץ דם ריאתי.
אבחון המחלה והטיפול בה
זו גם הסיבה מדוע המחלה עצמה עשויה להתגלות באיחור של שנים רבות ולאחר שהחולה טופל בתרופות שאינן מתאימות. איחור באבחון יכול לחרוץ את גורלו ולגרום להתדרדרותה של המחלה. אולם, לאור המודעות הרבה למחלה זו, ובעקבות שינויים שבוצעו בבדיקת אקו לב, ניתן לאתר את המחלה במהירות רבה יותר, לאחר זיהוי הלחץ הריאתי כאחד הסימנים הראשונים המעידים על הימצאותה של המחלה.
הטיפול המוצע כיום לסובלים מכך הוא טיפול תרופתי, המרחיב את כלי הדם ומוריד את לחץ הדם הריאתי. כשהיא בתחילת דרכה, קל מאד לטפל בה ואפשר להסתפק במעקב רפואי, הכולל בדיקת אקו לב אחת לשישה חודשים. כשהיא מתקדמת יותר, יש ליטול תרופות דרך הפה, כמו ויאגרה וגם טרקליר וכן תרופות העוזרות לדילול הדם ולמניעת קרישי דם. במצבים קשים, מוצעות תרופות מרחיבות כלי דם – פרוסטציקלינים הניתנות דרך הווריד או באינהלציה.
הטיפול התרופתי המוצע לסובלים מיתר לחץ דם ריאתי עשוי להביא לשיפור ניכר ביכולתו של המטופל לבצע פעולות שונות, כמו למשל עלייה במדרגות או הליכה מהירה, שאותן התקשה לבצע קודם לכן, אולם במקרים בהם לא ניכרת הטבה, יש לשקול אפשרות להשתלת ריאות. מסיבה זו חשוב, ובמקרים בהם מזהים סימפטומים הקשורים לדרכי הנשימה, כאלה שאינם חולפים למרות הטיפול הרפואי, לפנות אל רופא המשפחה כדי לעבור בדיקה מקיפה יותר, לרבות קבלת הפנייה לרופא, המתמחה במחלות ריאה. הטיפולים המוצעים כיום, כאמור, יכולים לסייע לא מעט לסובלים ממנה ולשפר באופן משמעותי את איכות חייהם.
