גליפילין, תיאודור ותיאודרד

גליפילין (Glyphillin), תיאודור (Theo-dur) ותיאוטרד (Theotard) הן תרופות ממשפחת הקסנטינים שמכילות חומר פעיל הנקרא תיאופילין (Theophyllin).

מנגנון פעולה תיאופילין

תיאופילין בעבר שישמשה בצורה נרחבת לטיפול באסתמה. היא ידועה בתור "מרחיבת סימפונות" (מרפה את דרכי הנשימה שמכווצים באסתמה). לפני שפיתחו את המשאפים שמכילים חומרים הנקראים "ביטא-אגוניסטים" תיאופילין ניתנה כקו ראשון (התחילו את הטיפול איתה).

הבעיה עיקרית עם תיאופילין היא שלשם הרחבת הסימפונות והקלה על תסמיני התקפים ומניעה שלהם נדרשו מינונים יחסית גבוהים שגרמו לתופעות לוואי. לכן, כשפותחו תרופות מסוג "ביטא-אגוניסטיות" שלהן פעילות חזקה יותר ופחות תופעות לוואי השימוש בה נדחק לקו שלישי ומעלה.

למרות שתיאופילין נמצאת בשימוש במשך שנים רבות הפעילות המולקולרית שלה עדיין לא לגמרי ברורה אך משערים היא פועלת בעיקר על דפנות דרכי האויר שבנויות משריר חלק. היא גורמת להרפיית השריר ובכך להרחבת דרכי האויר. דרכי האויר הרחבות מאפשרות כניסה ויציאה טובה יותר של אויר מהריאות והחוצה.

תיאופילין קצר וארוך טווח

ישנם שני סוגים עיקריים של תרופות המכילות תיאופלין: קצרות טווח וארוכות טווח.

גליפילין משתייכת לקבוצת הטווח הקצר ופועלת בממוצע 6 עד 8 שעות. בעבר התרופות קצרות הטווח היו בשימוש להתקפים חריפים של אסתמה. כיום ישנן תרופות שפועלות יותר מהר וגם בעלות פחות תופעות לוואי לכן תרופות המכילות תיאופילין קצר טווח (כגון גליפילין) כמעט לא בשימוש.

תיאוטרד ותיאודור משתייכות לקבוצת התרופות עם הפעילות ארוכת הטווח. היא משמשת כמדרגה נוספת לטיפול באסתמה אחריי שמשאף סטרואידים במינון גבוה לא הספיק על מנת להשתלט על המחלה. תיאודרט נמצאת בשימוש גם כטיפול למחלות ריאה חסימתיות (COPD) כגון אמפיזמה.

מטרת הטיפול בתיאופילין ארוך טווח היא למנוע ולהקל על תסמינים כגון קוצר נשימה וצפופים. משך הפעילות שלה הוא סביב 12 שעות. תיאודרט ותיאודור מחויבות במרשם, כלולה בסל הבריאות והיא מגיעה כטבליות לבליעה או כמוסות לשחרור מושהה.

בדרך כלל יש לקחת את התרופה פעם עד פעמיים ביום וצריך להתחילה בהדרגה. נדיר שהיא ניתנת בילדים ואם כן אז המינון נקבע לפי המשקל של הילד. מכיוון שהיא תרופה שהיא בעיקר מניעתית צריך להקפיד לקחת אותה בצורה קבועה ולא לבצע שינויים ללא ידיעת הרופא המטפל.

לסיכום, גליפילין היא מרחיבת סימפונות קצרת טווח שמבוססת על תיאופילין וככזאת היא כמעט לא בשימוש כי המשאפים קצרי הטווח עדיפים מכל הבחינות. תיאודרט ותיאודור הן מרחיבות סימפונות ארוכות טווח והן בשימוש רק במחלת אסתמה חמורה שלא הגיבה לטיפולים עד כה. כמו כן הן נמצאת בשימוש במחלות ריאה חסימתיות (COPD).

אזהרות, תופעות לוואי והתוויות נגד

אסור ליטול את התרופות האלו יחד עם מזונות שמכילים קסנטינים. כאמור, קפאין הוא הקסנטין הידוע ביותר. כלומר, אסור ליטול את התרופה יחד עם משקאות ומזונות כמו קפה, תה, קולה ושוקולד.

הטווח הטיפולי בו התרופות עובדת הוא צר יחסית ולכן חשוב לדייק מאוד במינונים שנלקחים. אם לוקחים מינון יתר תופעות הלוואי יכולות להיות חמורות במיוחד ויש לפנות לעזרה רפואית דחופה. תופעת הלוואי החמורה ביותר היא השפעה על הלב ולכן אם ישנם דפיקות לב או דופק מהיר במיוחד יש לדווח לרופא.

תופעות לוואי נפוצות יכולות לכלול התרגשות, כאב ראש, בחילה והקאה. תופעות לוואי נדירות כוללות פגיעה בשינה ושלשולים. אם מפספסים מועד לקיחת כדור לא לוקחים מנה כפולה!

הטיפול באסתמה בנוי על מדרגות ואם מוסיפים תרופה אין זה אומר שאפשר להפסיק את התרופות שקדמו לה אלא אם הרופא אמר זאת במפורש.