מחלת דרכי הנשימה אסטמה מערבת תהליכים דלקתיים שונים. כתוצאה מהדלקת עשויים החולים לסבול מקשיי נשימה, נשימה שורקנית, חוסר יכולת לבצע פעילות גופנית מאומצת.
הקשר בין אסטמה לבין חשיפה לגורמים אלרגניים, חלקיקי אבק, פריחה וחומרים נדיפים כבר נתגלה ואושש. כיום, יש כאלה הטוענים שיש קשר גם בין צריכת גלוטן לבין מחלת האסטמה. האם קשר כזה אכן קיים? אם חולי אסטמה שימנעו ממוצרי גלוטן יכולים להבריא?
החלבון שבחיטה
לחם ומוצריו וכן לא מעט מוצרי מזון אחרים כגון פסטה ומאפים שונים מכילים גלוטן. הגלוטן, שהוא חלבון מרכזי במרבית הדגנים הידועים, נחשב בשנים האחרונות למרכיב "בעייתי". אם בעבר הסברה הרווחת הייתה שרק חולי צליאק צריכים להימנע מגלוטן, הרי שיש כיום לא מעט אנשים הסבורים שהימנעות מגלוטן יכולה להפחית את התסמינים של מחלות שונות ואף לרפא תסמינים שמקורם לא ברור.
ברפואה המערבית, המודרנית, לא עולות בדרך כלל האשמות כנגד הגלוטן בנושאים תזונתיים ובריאותיים. ההמלצה הרפואית הרשמית היא שאך ורק חולי צליאק הסובלים מאי סבילות לגלוטן צריכים להימנע באופן מוחלט מצריכת מאכלי בצק ומאכלים שמכילים גלוטן. בשנים האחרונות, יש לומר, מתרבים הסימנים לכך שרגישות או אי סבילות לגלוטן איננה נחלתם הבלעדית של חולי צליאק.
יש הבדלים משמעותיים ברמות אי הסבילות לחלבון זה ולא מעט אנשים שהחלו להימנע מגלוטן מדווחים על שינויים בהרגשה הכללית – החל משיפור בתחושת העייפות, דרך שיפור בתחושת הנפיחות בבטן וקשיי עיכול וכלה בשיפור במצבי הרוח. יש גם כאלה הסבורים שהימנעות מגלוטן מסייעת להפחתה של תסמיני אלרגיה שונים, כך שמעניין לבדוק האם לגלוטן השפעה גם על מערכת הנשימה ובפרט – על מצבם של חולי אסטמה.
אופים עם מחלת נשימה
אם נלך אחורה כשלוש מאות שנה, נוכל למצוא דיווחים על מחלת נשימה מסתורית, שתקפה אופים שהיו חשופים לקמח מדי יום ביומו ובכמויות גדולות. תגובת האופים הייתה ככל הנראה תגובה חזקה של מערכת החיסון, שייצרה נוגדן לחיטה או לחומר המצוי בה. הסטטיסטיקה בישראל, הדומה למתי שמה שקורה במדינות נוספות כגון ארה"ב מראה על כך ש- 8 – 10 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מאסטמה בצורה כזאת או אחרת. מדובר בעליה משמעותית ביחס לשנים עברו, כאשר באותו זמן חלה עליה באבחון של בעיית האי סבילות לגלוטן.
לעומת האירוע ההיסטורי שגילה שלאופים יש נטייה לבעיות נשימה, אירוע שלא בהכרח מבציע על קשר בין אסטמה לבין גלוטן דווקא, העלייה באי סבילות לגלוטן והעליה הסטטיסטית במספר חולי האסטמה יכולה להצריך ולהצדיק מחקר מאוד רציני. העובדה שלרבים כל כך יש סוג תסמין כזה או אחר של אלרגיה ביחס לגלוטן בהחלט מצדיקה קצת יותר חשדנות כלפי מרכיב זה, שהפך למשמעותי כל כך בתזונה המודרנית.
פחות גלוטן – פחות תסמינים
הסיבות למחלת האסטמה ובמיוחד לרמת החומרה שבה היא יכולה להופיע בקרב חלק מהחולים מגוונות למדי וחלקן – אפילו בלתי ידועות. עם זאת, עבור לא מעט חולים ובהם גם כאלה שצרכו תרופות ונזקקו לשימוש קבוע במשאפים, המוכנות להתנסות בהחלט הביאה לשינוי.
מטופלים רבים שהחליטו לנסות להימנע או להפחית את צריכת הגלוטן (ויש כיום לא מעט מוצרים תחליפיים ואפילו לחם ללא גלוטן) הראו שיפור של ממש במצבם. יש אף כאלה שהראו הפחתה בתסמינים גם לאחר שהפסיקו לקחת את התרופות ויש שזכו לתקופות ארוכות יותר של רגיעה בין התקף להתקף ואף החלמה מלאה.
האם ניתן להסיק שגלוטן הוא בהכרח חלבון שתורם לאסטמה? בשלב זה אין עדיין ראיות מחקריות מספקות לכך. האם הימנעות מגלוטן יכולה לסייע לחולי אסטמה? בחלק מהמקרים, ככל הנראה שכן.
