מעצם ההגדרה שלה, אסטמה היא מחלת ריאה חסימתית: כלומר, מחלה במסגרתה וכתוצאה ממנה נעשית חסימה של האוויר בדרכי הנשימה.
במחלות מהסוג הזה כמות האוויר שנכנסת לגוף במהלך שאיפה מאומצת היא אמנם נורמלית, אבל מצד השני הנשיפה עצמה היא איטית יותר ובעיקר יעילה יותר. רואים עדות לכך בתסמינים השונים המאפיינים אסטמה ומחלות דומות אחרות, לרבות קשיים בנשימה, "צפצופים" המופיעים במהלך נשימה וכיוצא בזה.
אסטמה היא לא דבר נעים אף פעם, כאשר יש מצבים בהם התמונה הופכת להיות מורכבת פי כמה – מצבים בהם האסטמה כה מתקדמת עד שהיא מוגדרת כ"אסטמה חסימתית".
קווים לדמותה של האסטמה החסימתית
כאמור, אסטמה מעצם המהות שלה היא מחלה חסימתית, במסגרתה דפנות קנה הנשימה מפרישות ריר צמיגי אשר מביאה לחסימה של קנה הנשימה ומקשה כתוצאה מכך מהאדם הסובל מהבעיה להוציא את האוויר מהגוף.
החסימה הזו של דרכי האוויר מהווה מקור הבעיה העיקרי של האסטמה, שמאופיינת כידוע בצורה של התקפים הולכים וחוזרים בהם התסמינים מופיעים ביתר שאת. התקפים אלה עלולים להיגרם עקב גורמים שונים, כאשר הנפוץ מכולם הוא חשיפה לאלרגנים: אבק, פרוות בעלי חיים, סוגים שונים של מאכלים וכן הלאה.
במצבים מורכבים עוד יותר של אסטמה, אנחנו נוהגים להשתמש במונח אסטמה חסימתית. מצבים אלה מתארים פעמים רבות בז'רגון הרפואי סיטואציה בה האסטמה בגוף היא ממושכת ומביאה לנזקים משמעותיים בהיעדר טיפול יעיל בה. כך אסטמה ממושכת וכרונית, במיוחד ללא טיפול, עלולה להביא לנזק מצטבר ולעיתים בלתי הפיך למערכת הנשימה של האדם, עם דגש משמעותי על הריאות.
אז מה אתם צריכים לעשות?
אבחון אסטמה הוא אחד המפתחות העיקריים בדרך להתמודדות המוצלחת עם הבעיה. בהתחשב בתסמינים הלא פשוטים של הבעיה ולפוטנציאל שלה לגרום לנזקים משמעותיים עם הזמן, ברור מדוע אין כאן כל מקום להתפשרות. כל פעם שמופיעים תסמינים שלא יודעים כיצד לפרש, מומלץ לגשת לרופא לצורך אבחון. על פי התסמינים ומספר בדיקות בסיסיות שמבצע הרופא הוא יוכל לספק תשובה לשאלה האם האדם סובל מאסטמה. זה לא בהכרח פשוט, ולכן חשוב להיות מוכנים למספר גיחות שיידרשו.
התמונה הופכת למורכבת יותר כאשר מתבוננים בכל אותם טריגרים המביאים להתקפי האלרגיה. בהרבה מקרים (או אפילו ברוב המקרים) הדרך לדעת מהם הגורמים המעוררים את התקפי האסטמה היא בשיטת ה"ניסוי והטעייה": הגבלת או צמצום החשיפה לאותם גורמי סיכון אפשריים ובחינה האם המצב משתפר כתוצאה מכך.
התוצאה היא שהליך האבחון של הטריגרים עלול להיות ארוך ולא בהכרח לספק תוצאות חד משמעיות. יש אנשים הסובלים שנים ועשרות שנים מאסטמה אבל לא יודעים בדיוק מהי הדינמיקה של המחלה בגוף שלהם ומה בדיוק גורם לה אצלם.
שורה ארוכה של פתרונות
את הטיפולים להתמודדות עם אסטמה בכלל ואסטמה חסימתית בפרט נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות. ראשית יהיו אלה טיפולים המיועדים לטווח הקצר, והמטרה שלהם היא להפחית את דרגת החומרה של התסמינים: אסור לזלזל בטיפולים אלה שבכוחם החיובי למנוע את הסיבוכים הקשורים להתקפי אסטמה, שבמצבים חמורים היא גם מסכנת חיים. תרופות מרחיבות סימפונות, תרופות ממשפחת האנטי כולינרגים וסטרואידים המוזרקים דרך הוריד מרכיבים את תמונת הטיפולים קצרי הטווח.
במקרה של אסטמה חסימתית חשוב על אחת כמה וכמה לחשוב על טיפולים ארוכי טווח, כאשר המטרה שלהם היא לא רק להקל על ההתקפים אלא גם להפחית את התדירות שלהם. סטרואידים בשאיפה, מרחיבי סימפונות ארוכי טווח, משאפים משולבים או תרופת סינגולייר הם שמסייעים במצב הדברים הזה.
ברוב המקרים נעשה שילוב בין מגוון טיפולים, קצרי וארוכי טווח כאחד, תוך הקפדה על שינוי הרגלי החיים של האדם.
