בעשורים האחרונים המונח 'אסטמה אטופית' הפך לשגרתי בתיאור אסטמה. הפרדיגמה התיאורטית התפתחה לתיאור מצב בו חשיפה לאלרגן מייצרת רגישות אטופית, וחשיפה ממושכת אליו מובילה לאסטמה קלינית באמצעות התפתחות דלקת בדרכי הנשימה, תגובת יתר של הסימפונות וחסימת זרימת אוויר.
פרדיגמה זו נובעת במיוחד מההשפעה החשובה של אלרגנים ביתיים כגון קרדית אבק, קשקשיי חיות מחמד ונוכחות מקקים. חשיבות האטופיה מקובלת ביותר לטיפול באסטמה בילדים, ואילו בקרב מבוגרים היא מסווגת באופן מסורתי בתור אסטמה "חיצונית" או "מהותית".
אסטמה אטופית היא אחת הצורות הנפוצות ביותר של אסטמה המופעלת באמצעות חשיפה לאלרגן, במצב בו דרכי הנשימה מתכווצים או מודלקים ומשפיעים על הנשימה. חומרת התסמינים משתנה מאדם לאדם.
הגורמים לאסטמה אטופית
קיימת נטייה תורשתית להתפתחות אסטמה אטופית, הקשורה לתגובת רגישות יתר של המערכת החיסונית. לחולה יש בדרך כלל היסטוריה רפואית משפחתית הכוללת אלרגיות מסוג זה או היסטוריה אישית אחרת של הפרעות אלרגיות.
גורמים משניים המשפיעים על חומרת ההתקפים או מפעילים את הופעת המחלה כוללים אירועים המייצרים מתח נפשי, שינויים סביבתיים המאופיינים בלחות וטמפרטורות קרות, וחשיפה לאדים רעילים או לאלרגנים אחרים הנישאים באוויר.
תסמינים – התקף אסטמה מאופיין בקוצר נשימה וסוג של צפצופי נשימה. בתסמינים קלים, העור חיוור ולח מזיעה, אך בהתקפים חמורים יתכן מצב של שפתיים כחולות. בשלבים המוקדמים של המחלה, התקפי השיעול עשויים להיות יבשים, אך ככל שההתקפים מתקדמים, השיעול הופך להיות פרודוקטיבי יותר ומכיל כיח סמיך, עקשן ומלווה בריר.
אסטמה אטופית: טיפולים
הטיפול באסטמה אטופית מתחיל עם ניסיונות לברר אם אלרגנים גורמים להתקפים. שיתוף הפעולה של המטופל עם הרופא נדרש לשם התייחסות להבנת ההתקפים והקשרם לחומרים סביבתיים מסוימים וגורמים רגשיים המפעילים או מגבירים את התסמינים.
לא קיימת תרופה למצב זה, אך הימנעות מהאלרגן מונעת את התפתחות התסמינים. ניתן להשתמש באמצעים שונים על מנת להגביל את החשיפה, כמו למשל להגביל פעילויות בחוץ כאשר ספירת האבקה גבוהה. ניתן להתמודד עם התסמינים באמצעות תרופות שונות לאסטמה כגון מרחיבי סימפונות ומשאפים. קיימות תרופות המשמשות לטווח הארוך, כגון סטרואידים.
אנטי היסטמינים נוגדי דלקות הם טיפולים פרטניים שמטרתם ביטול רגישות החולה והפחתת התגובה האלרגית. תרופות אחרות מדללות את ההפרשות ומסייעות עם פליטתן.
שיטות התמודדות עם אסטמה אטופית
אופן ההתמודדות עם אסטמה והשימוש בתרופות למניעה והקלת התסמינים תלויים בתדירות וחומרת התסמינים. בדרך כל יש להימנע מגירויי האסטמה, כגון תרופות מסוימות, פריחה, אבק, וקשקשי חיות מחמד; הימנעות מעישון סיגריות, כולל הפסקת עישון והימנעות מחשיפה לעישון פאסיבי; והרכבת תכנית פעולה אישית עם הרופא להתמודדות עם אסטמה.
תרגילים לשיפור היציבה יעילים בשמירה טובה על חילוף אוויר. ניתן לבצע תרגילי נשימות עמוקות מיוחדות למטופל כך שניתן להגמיש ולהרחיב באופן מלא את רקמת הריאות. חלק מחולי האסטמה פיתחו דפוס נשימה מגן רדוד שאינו יעיל, בשל החשש שנשימות עמוקות יובילו להתקפי שיעול וצפצופי נשימה. מטופלים אלו זקוקים לסיוע בפריצת דפוס זה.
חולי אסטמה אטופית מסתדרים טוב יותר עם התסמינים אם הם חשים שהם שולטים על מחלתם ואינם הופכים בהכרח לקורבנות חסרי ישע של מחלה מתישה וחשוכת מרפא.
